מרץ 01 2010

הבנליות של הרשע הציוני

מאת: בשעה 14:35 נושאים: אויב מימין

הערה חשובה: הדברים הקשים מאוד שכתבתי באתר זה, בכל הפרקים, מוטחים אך ורק נגד האוליגרכיה השלטת, ושותפיה לפשע, בעלי ההון, הכח, השררה והאגרוף, לעבדיהם הנרצעים ומלככי פנכתם, בני כל העמים, הארצות, הדתות והלאומים. לאנשים ישרים והגונים, קשי יום, קורבנות הציונות, האפרטהיד, הקולונייליזם, העוול, הרשע והאי-צדק, שבקושי מוציאים את לחמם, וחיים בדוחק ובמצוקה קשה, אין כל נגיעה בדברים שכתבתי.

דברי מכוונים לכל הגזענים והנאצים, רוצחים אכזריים וצמאי דם, שעבורם לרצוח יהודי, ערבי, כושי, אינדיאני, צועני, כורדי, ארמני, בושמני, וכל אדם אחר השונה מהם, נחשב כמצווה דתית, וחובה לאומית, למען טוהר הגזע, ויצירת מרחב מחיה.

שמו של פרק זה, "הבנליות של הרשע הציוני", נלקח מספרה של חנה ארדנט, "הבנליות של הרשע", שנכתב ב 1963. הספר עוסק במשפטו של פושע המלחמה, אדולף איכמן, שמשפטו נערך בירושלים ב 1961. מאחר ואין הבדלים בין הרשע הנאצי לרשע הציוני, החלטתי להעניק לפרק זה את השם המתאים לו ביותר.

בפרק זה, "הבנליות של הרשע הציוני", יפרטו כל מעשי הרשע, האכזריות, הגזענות, השוביניזם היהודי והזלזול בחיי אדם. שביצע הכובש הציוני, ולא רק לערבים ולעובדים זרים. יהודים רבים סבלו, ועדיין סובלים, מהתעללויות, השפלות, מנצול, עושק, קיפוח, הפלייה, הלנת שכר ועוד, ללא הבדל דת, מין, גזע ולאום.

"הפוך לבנו לאבן לבל יך ולבל ירך

בנסוע דגלנו על דמם אשר נשפך".

פסוק זה, אילו היה נכתב בשנות ה20 של המאה הקודמת, בשפה הגרמנית, אין ספק שהנאצים היו משתמשים בו כהמנון. אבל שורות נאציות אלו נכתבו לאחר קום מדינת ישראל, בשפה העברית, ע"י ש. שלום, בפרק "תפילה למערכות ישראל", בספר "מקראות ישראל 1972." ספרות גזענית ונאצית זו, הינו ספר חובה לילדי ישראל, הנלמד בבתי הספר בישראל, בחסות משרד ה"חנוך והתרבות" הישראלי, כאמצעי לשטיפת מוח ציונית. ש. שלום זכה בפרס ישראל.

לא רק חיילי הורמאכט הציוני הפכו לבם לאבן. גם הממשלה, המעבידים, הקבלנים, הרבנים, הבנקאים, כרישי נדלן, וברוני תקשורת, המוסד לבטוח לאומי, חברות הבטוח והחברות המסחריות הפכו לבם לאבן, שמנצלים, מרמים, מונעים פיצויים וקצבאות מנפגעי תאונות, נכים וקשישים, עושקים, ומשעבדים את עובדיהם, ומלינים את שכרם. (או שלא משלמים כלל). כך גם המתנחלים והמפלגות הדתיות, שסוחטים את התקציב, על חשבון השכבות הנחלשות, וכופים את רצונם על האחרים, (כפיה דתית). העני, החלש והקטן, יממן, יסיע, ויפסיד את המעט שיש לו, לטובת העשירים, החזקים והגדולים, בצורה חוקית וכשרה, לפי חוקי ישראל. הרשע זה הצדק של החזקים, בעלי האגרוף והשררה.

"דמם אשר נשפך", אינו רק דמם של הערבים. יהודים רבים הקיזו את דמם, וקפחו חייהם, ושלמו בבריאותם במלחמות מיותרות, בתאונות דרכים, מחלות, ותאונות עבודה, שקרו עקב רצונם של הממשלה והמעבידים לחסוך באמצעי בטיחות. (מעל ל100 מעובדי הכור האטומי שבדימונה, חלו בסרטן, וחלקם מתו, בגלל הקרינה. מרבית הנפגעים הם עובדים זוטרים. הבכירים יודעים איך לשמור על עצמם מהקרינה. מאות חיילים עסקו בשנות ה 60 בבנית הכור בדימונה, כשהם חשופים לקרינה. (ידיעות אחרונות, 18.7.2000). גם במפעל "ישאסבסט" שבנהריה, (כיום סגור), חלו ומתו מסרטן רבים מהעובדים מאבקת סיבי האסבסט. 100 לוחמי הקומנדו הימי חלו בסרטן עקב אמוני צלילה בנחל קישון המזוהם מאוד, ו20 מתו. הרופאים אומרים שהמחלה תעבור בירושה לילדים. חיילים נענשו ע'י מפקדם בשתיית מים מהקישון, למרות שידוע לכל שהנחל מזוהם בכימיקלים. חיילים שהתאמנו בצלילה בקישון, לקו ב2 סוגים של מחלות סרטן. (מעריב, 21.6.2000). מספר הנפגעים עולה בהתמדה. בכל המקרים, לא יידעו המנהלים והמפקדים את עובדיהם והחיילים לסכנות, ולא ספקו אמצעי מיגון). גם עובדים פלסטינאים וזרים הקיזו דמם בתאונות עבודה, ללא פיצויים כלל.

עקב סחיטת הדתיים, (הסכמים קואליציוניים), והמתנחלים, ומעשי שחיתות, את תקציב המדינה, המבוזבז על הקמת התנחלויות חדשות, הרחבת הישנות, וסלילת כבישים עוקפים ומנהרות, רכישות נשק ויצור פצצות אטום נוספות, לא נותר כסף לבריאות, רווחה, שכון, וחנוך. ("הפוך לבנו לאבן, לבל יך ולבל ירך, בנסוע דגלנו על כספם ואדמתם אשר נגזל"). מסיבה זו פורצות שביתות של רופאים, עובדים סוציאלים, מורים, ומגזרים אחרים, ואת המחיר משלם תמיד האזרח.

ההתנחלויות מוקמות על אדמות שנגזלו ונשדדו מהערבים. את הכספים להקמת ההתנחלויות, גוזלים מהיהודים.

הדברים נכונים גם לממשלת ארה"ב, ולממשלות המערביות העשירות, לבנק העולמי, קרן המטבע הבין לאומי, התאגידים הבינלאומיים, הממסדים הכלכליים, והרודנים המקומיים, שלבם הפך לאבן, והם מרעיבים את העולם השלישי. כתוצאה מעושק, נצול, והשתלטות על משאבי טבע ומחצבים, סחר בנשק, החזר חובות, והתערבות בעיניהם הפנימיים, (דרישה לצמצום תקציבים לרווחה, בריאות, חינוך ועוד), מתים בכל שנה 7 מליון ילדים, ומיליונים סובלים מתת תזונה, מחלות, עוני ובערות. בכל דקה מתים מרעב ומחלות 13 ילדים, ב 40 מהמדינות העניות ביותר.

בשנות ה50 וה60, הורמאכט הציוני היה הורס בתים של ערבים. לפני הריסת הבית, הקצין האחראי לבצוע ההריסה, היה מחלק סוכריות לילדים. ההוראה לחלוקת הסוכריות לילדים, נתקבלה במטה הכללי של הצבא, בכדי להפגין אנושיות והתחשבות בילדים שביתם נהרס. היהודים, כידוע לכל, רחמנים בני רחמנים הם, שוחרי שלום וצדק, ובעלי רמה מוסרית גבוהה. ואכן, חלוקת הסוכריות לילדים הופסקה, לאחר שנוכחו לדעת שאיו בזה תועלת תעמולתית. הריסת הבתים נמשכת במלואה, ללא חלוקת סוכריות.

זה קרה בשנות ה 70 המאוחרות. חיילת המשרתת בירושלים, איבדה את תיקה, ובו מסמכים אישיים, ותעודות. החיילת שפחדה ממשפט צבאי על אבדן המסמכים, שיקרה, וספרה שערבי חטף ממנה את התיק. בחקירתה במשטרה, מסרה את "תאורו". המשטרה עצרה תושב השטחים, העונה לתאור שמסרה החיילת, ולאחר חקירה נמרצת, שכללה עינויי תופת, הודה הנחקר שהוא זה ש"חטף" ממנה את התיק. המשטרה, שהיתה מעודדת מתוצאות החקירה, המשיכה בעינויים, עד שהנחקר הודה שהיו לו "שותפים", ואף מסר את תאורם. המשטרה עצרה את חבריו, ואף הם הודו, לאחר חקירה המלוה בעינויים קשים, שהם "חטפו" יחד עם חברם את התיק. בסופו של דבר, הודתה החיילת שבדתה את ספור מלבה, ובזה נגמר הענין.

ב . . נרצח אמיל גרינצויג ז'ל, בידי מתנקש יהודי, המזוהה עם הימין. הרצח בוצע ע"י הטלת רימון, בעת הפגנת שלום עכשיו נגד המלחמה בלבנון, בירושלים, מול משרד ראש הממשלה. קדם לרצח מסע הסתה ואיומים נגד כל מי שמתנגד למלחמה מזוהמת זו. המשטרה שהיתה נוכחת במקום, בכדי "לשמור" על המפגינים, במקום ללכוד את משליך הרמון, תקפו והכו את מפגיני שלום עכשיו, וגם בבית החולים, אליו הובאו הפצועים, חטפו מכות.

בעת מסע הלויה לאמיל גרינצויג בחיפה, השמיעו בריונים מהימין קללות ואיומים, שיחסלו גם אותנו, והביעו שמחתם על הרצח, וכל זה בנוכחות משטרה. בשבוע האבל והמחאה שנערך בתל אביב, ליד בנין העיריה, הופיע אשה, ושאלה אותנו אם "החגיגה עדיין טרם הסתימה". האשה היתה נציגת הלכוד בעיריה. לא הוגשו תלונות במשטרה על איומים ועל פגיעה ברגשות האבלים, משום שבמדינת ישראל, לפגוע בשמאלנים זה כמו לפגוע בערבים. יהודים מהימין הצדיקו את הרצח, הביעו שמחתם עליו, והמשיכו לאיים בגלוי, ללא כל תגובה מהשלטונות.

"לא חשוב מה אומרים הגויים – חשוב מה עושים היהודים". ציטטה זו, מפיו של הפיהרר הציוני הראשון, דוד בן גוריון, מעידה, כבר בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, על יחסה לאומות העולם. "אום שמום", כך לגלג בן גוריון על החלטות האו"ם שגינו את ישראל על מעשיה הנפשעים. ה"ציונות האכזרית" של יוסף נדבה, (מראשי ארץ ישראל השלמה),ואברהם שרון, (עסקן ציוני), לא יכלה לסבול את הבקורות והגינויים שהוטחו נגד המדינה הציונית שקמה לא מזמן, ושחבורת הפושעים שבראשה, חשבה שלהם, קורבנות הנאצים לשעבר, מותר לעשות ככל שעולה על דעתם, ובעזרת הנשק הרב שצברו.

מדינת ישראל נוצרה ע'י הכלאה בין גנב וזונה. הגנב זה האימפריאליזם, הבורגנות, והקולוניאליזם, והזונה זו הציונות. הרצל שייסד את מדינת היהודים, עשה זאת בכספים שגזל מאשתו, ז'ולי נשאואר. באוסטריה, בסוף המאה ה 19, אסור היה לאשה לרשת את רכוש הוריה. אביה של אשתו של הרצל היה עשיר מאוד. אשתו של הרצל, לא אהבה (בלשון המעטה) את הרעיון הציוני. הרצל, שהיה אפוטרופוס על רכושו וכספו של אבי אשתו, עשה בכסף זה שמוש בנגוד לרצון אשתו, ובכספים שגזל מאשתו, ערך כנסים וועידות, והקים את מדינת ישראל. הרצל, שבזבז את הונו של אבי אשתו על הראיון הציוני והקמת מדינת היהודים, השאיר את ילדיו בחוסר כל. עד כדי כך הורע מצבם, שהיה צורך לאסוף נדבות עבורם.

ס………., במערת המכפלה שבחליל, (חברון), ביצע ד'ר ברוך גולדשטיין הרוצח, זכרונו לקללה, טבח המוני במתפללים מוסלמים. ממשלת ישראל, השותפה לפשע, הטילה עוצר על קורבנות הרצח. כוחות הבטחון מהרו מייד לנקות את מקום הטבח, בכדי לטשטש עקבות, ולחפות על הפשע הנוראי שביצע חברם.

ממשלות ישראל, הפלנגות הפשיסטיות של גוש אמונים, וארגון המרצחים היהודי, אימצו את הסיסמה הנאצית, בשינוים קלים :" כל עוד דם ערבי ישפך – יוטב לנו שבעתיים". (הסיסמה הנאצית המקורית היתה :"כל עוד דם יהודי יותז מן הסכין – יוטב לנו שבעתיים").

ב1988, בחברון, בתקרית בין יהודים לערבים, נפצע הילד…………….., תלמיד ישיבה. חבריו מהרו לקרא לרבנית לוינגר, שהיא אחות במקצועה, שתגיש עזרה לנפגע. הרבנית לוינגר הגיעה מייד לפצוע, התבוננה בו, חשבה שזה ילד פלסטיני, והפקירה אותו. הפלסטינאים שראו זאת, מיהרו להגיש עזרה לפצוע, והעבירו אותו לבית חולים. מאוחר יותר, התברר שחסר ילד, תלמיד הישיבה, והטעות האיומה של הרבנית לוינגר. מייד החלו בחפושים אחריו, והעבירו אותו לבית חולים ישראלי. בגלל האיחור הרב, מת הילד.

גם רב המרצחים, ד'ר ברוך גולדשטיין, זכרונו לקללה, נהג כך.

לפי חוקי הגזע, חל איסור על יהודים להגיש עזרה לפצוע שאינו יהודי.

בקן המרצחים הקרוי קרית ארבע, סמוך לקברו של הרוצח גולדשטיין, מוצב שלט ענק, ובו ציתות מהתנ'ך :"וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". (שמות 12-1). ככל שדוד הפלסטינאי, יענה את גוליית הציוני המסכן, החמוש והמזויין מכף רגל ועד ראש, בטנקים, מטוסים, טילים, צוללות, ושאר כלי משחית, ושברשותו 200 פצצות אטום, יפקיע את אדמותיו, יהרוס את בתיו, יעצור, יגלה ויהרוג את בניו, ימנע מים מעריו ושדותיו, כך הוא, וגלית הציוני המסכן והאומלל, "כן ירבה וכן יפרוץ".

"אל נא נטיח היום אשמות אל הרוצחים. מה לנו כי נטען על שנאתם אלינו?"

"שמונה שנים הנם יושבים במחנות הפליטים אשר בעזה, ולמול עיניהם אנו הופכים לנו לנחלה את האדמה והכפרים בהם ישבו הם ואבותיהם."

…"דור התנחלות אנו, ובלי כובע הפלדה ולוע התותח לא נוכל לטעת עץ ולבנות בית".

את הדברים הקודרים והמדכאים האלה, אמר משה דיין, בסוף שנות ה50, על קברו של רועי רוטנברג.

אין צורך להוסיף ולפרש. "כי כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך". (שמואל ב' 11-25).

בספר "חשופים בצריח", שיצא לאור לאחר מלחמת 67, אמר קצין מהורמאכט הציוני, שלמען בנו, הוא מוכן להרוס את כל העולם.

ואכן, למען בטחון ישראל, לצורך יצירת מרחב מחיה יהודי, (לבנסראום), למען עם האדונים היהודי, הורמאכט הציוני הורס בשיטתיות כפרים שלמים, שנמחו כליל מפני האדמה, עוקר מטעי עצים ושדות חקלאיים, זורע הרס וחורבן, ויוצר אדמה חרוכה, בכל מקום אליו מגיע.

פשעי המלחמה ומעשי הזועה שמבצעים היהודים בערבים, אינם נובעים מתוך סדיזם ורשעות. הפשעים ומעשי הזועה שמדינת ישראל מבצעת, מקורם באידאולוגיה הציונית – גזענית – נאצית, המבוססת על הדת היהודית, ("הטוב שבגויים – הרוג").

השואה והג'נוסיד שביצעו הגרמנים ביהודים, בצוענים, ובעמים אחרים, מקורה באידאולוגיה הנאצית.

הפושעים והרוצחים, היהודים והגרמנים, לא בצעו את פשעיהם על רקע פלילי, כמו פושעים רגילים. הפושעים והרוצחים, ברייך השלישי ובבית הלאומי השלישי, ביצעו את פשעיהם המפלצתיים על רקע אידאולוגי רצחני וגזעני – הנאציזם והציונות.

את הערך "ונדליזם", ו"נאציזם" המיושן והפרימיטיבי, ניתן להחליף בערך חדיש, מודרני ויעיל יותר – "ציונות".

קיים חשש שעקב כשלון השיחות בקמפ דויד, (2000 יולי), ומסיבות נוספות, תפרוץ אינתיפאדה. מדינת ישראל כבר מוכנה, וסיפקה למתנחלים נשק רב, והזרימה תגבורות וטנקים. חבורת הפושעים שרודה בנו, איננה חוששת מהדם הרב שישפך. הצבא הישראלי ידע לטפל ב"הפרות הסדר", "מהר, חזק ואלגנטי" (……….). ממשלות ישראל אינם בוכות על הדם הרב שנשפך, לא דם של ערבים, וגם לא על דם של יהודים. מרחצי דמים, של יהודים וערבים, היו מאז ומתמיד כשמן על גלגלי הציונות. נחלים של דם, וערמות של גוויות, יהודים וערבים, מדשנים ומרווים את אדמת ארץ ישראל השלמה, מטייבים אותה, משביחים את ערכה הנדלנ'י, ומקרבים את הגאולה. ("מלחמת גוג ומגוג, והתחלתה דגאולתה"). קברי האבות שבארץ ישראל השלמה, אינם שבעים לעולם, ותאבונם הולך וגובר מדור לדור. תעשיות המוות משתלמות מאוד לאידאולוגיה הציונית, ליצרני וסוחרי הנשק, כרישי נדל'ן, קבלנים, ספסרי דת ודמגוגים ציונים.

חבורת הפושעים שרודה בנו, יורשי הנאצים וממשיכי דרכם, מכנים את האינתיפאדה – "אלימות, טרור, הפרות סדר, והתפרעויות". גם הנאצים התיחסו למרד גטו ורשה, ולמרידות אחרות, בצורה דומה, ודיכאו אותם באכזריות רצחנית. אין כל הבדל בין הפרטיזנים היהודים, הפולנים, הרוסים, ועמים אחרים, שלחמו ברודנות הנאצית, לבין לוחמי החופש הפלסטינאים, גבורי האינתיפאדה, הלוחמים ברודנות הציונית.

העם הפלסטיני הגבור, שמאס בכבוש, בדכוי, בהשפלות, במצוקה ובאפרטהיד, הנלחם על חרותו, מול אימפרית הרשע הציונית, החמושה מכף רגל ועד ראש, במיטב הנשק החדיש, תוצרת ארה"ב, משלם מחיר כבד מנשוא, בקורבנות, הריסת בתים, עקירת פרדסים ומטעי זיתים, והרס הכלכלה.

גרמניה הנאצית, שכבשה את כל אירופה, רצחה, הרסה והשחיתה נכסים רבים, והשאירה אחריה אדמה חרוכה, קרסה ונפלה. יבוא יום, ואימפרית הרשע הציונית, תקרוס ותתמוטט, חרף הצבא האדיר שלה, כמו אחותה גרמניה הנאצית.

כתגובה לפשעים שמבצעת ישראל נגד העם הפלסטינאי, מגיבים ארגוני התנגדות הפלסטינאים בפעולות גרילה. בפעולות אלו נפגעים אנשים ללא הבחנה. קרו מקרים שפלסטינאים נפגעו מפצצה באוטובוס. גם אני, ואחרים, המתנגדים לכבוש ולדכוי, עלולים להפגע, בגלל הפשעים של ממשלת ישראל. את מחיר הפשעים של ממשלות ישראל, ישלמו כולם, גם אלו שמתנגדים.

ב11.10.2000, בוצע ברמאללה פשע איום ונורא, שהמיט קלון על מבצעיו, על העם הפלסטיני, ועל האומה הערבית כולה, וגרם נזק רב. המון פלסטיני זועם, ביצע לינץ ב2 חיילים ישראלים.

גם היהודים אינם צדיקים גמורים. ב . . בבית שאן, ביצע אספסוף יהודי פשע דומה, כשרצחו והתעללו בגופות של פלסטינאים שנתפסו. כך קרה גם בקרית שמונה, ב . . , שיהודים היתעללו בגופות של פלסטינאים, ושרפו אותם.

כשערבים רוצחים יהודים, זה לינץ. אבל, כשיהודים רוצחים ערבים, זה לא לינץ, זה משפט צדק למופת, אור לגויים, ככתוב בתורת ישראל הקדושה והתמימה, – "הטוב שבגויים – הרוג".

בזמן מלחמת 67, ביצעו חיילים ישראלים מעשי זועה מחרידים בחיילי הצבא המצרי הנסוג, שהניחו לעם למות בצמא במדבר. נפוצה שמועה, שכוח ישראלי השמיד בית חולים צבאי מצרי, והרג אל כל הצות והפצועים. הגנרלים שרון, רפול, ואחרים, ופושעי מלחמה אחרים, שידיהם מגואלות בדם, (קיביה, דיר יאסין, כפר קאסם,

"עופר היה מודע היטב לדמיון של מעשיו למעשה הנאצים. למחרת הטבח אמר:

"היינו כמו גרמנים. הם עצרו משאיות, הורידו את היהודים וירו בהם. כך גם אנחנו. אין הבדל".

"מילאנו פקודה כמו שחייל גרמני מילא פקודה בזמן המלחמה, כשהורו לו לטבוח ביהודים".

הוא חזר על אותם המלים כעבור שלושים שנה, לא כהתנצלות, סתם כציון עובדה".

בטבח שבוצע בכפר קאסם, באוקטובר 1956, נרצחו 49 קורבנות.

(מתוך הספר: כפר קאסם: אירועים ומיתוס, הוצעת קו אדום, הקבוץ המאוחד, 2000.

ב26.2.2001 נרצחה תינוקת יהודיה המתגוררת עם הוריה בקרית ארבע. הוריה של התינוקת שנרצחה, השתמשו בגופת בתם התינוקת כנשק, ע"י כך שעיכבו את קבורתה, בכדי לאלץ את שלטונות הכבוש, לכבוש את שכונת אבו סנינא, ממנה נורתה הירייה הקטלנית, כפי שטוענת ממשלת ישראל.

מיום שבו תקע החזיר הציוני, השוביניסט, הנאצי והגזעני, את ציפורניו המזוהמות והטמאות באדמת פלסטין, נורו, נרצחו, ונהרגו, בידי הוורמאכט הישראלי, והפלנגות, כנופיות המרצחים היהודים, תושבי ההיתנחלויות, באמצעים שונים, (תחמושת ש"נשכחה" ע"י הצבא, "יריות באויר", הפצצות כירורגיות, כדורי גומי, צייד-אדם, פוגרומים ולילות בדולח, עיכוב אמבולנסים במחסומים, סגר, מניעת טיפולים רפואיים, ועוד), מאות תינוקות וילדים פלסטינאים, ש"מצאו את מותם", כפי שמכנים זאת הרוצחים הפשיסטים השפלים, בני עם האדונים היהודי, יורשי הנאצים וממשיכי דרכם.

"נקמת דם של ילד קטן, עוד לא ברא השטן". בישראל הגזענית והנאצית, התנאי הזה חל, כמובן, רק כשערבי רוצח ילד יהודי. כשיהודי רוצח ילד ערבי, תנאי זה לא חל עליו, משום שהשטן הציוני, שהוא חברו של הרוצח היהודי, לא ינקום את מותו של הילד הפלסטינאי.

הפושעים הציונים מכחישים את השואה, (האל נכבה), שגרמו לעם הפלסטיני, הרס בתים, השמדת יבולים, פשעי מלחמה ומעשי זועה, הפוגרומים, והטבח הנוראי שביצעו בגטו ג'נין, ובגאות אחרים, באפריל 2002 , בדיוק כמו אחיהם לנשק ולפשע, הפושעים הנאצים והניאונאצים, שמכחישים את השואה והשמדת יהודי אירופה.

מדינת ישראל הפושעת, הנאצית והגיזענית, אוהבת להרוס בתים של ערבים, בכל מקום. בירושלים המערבית, 70% מהפרות חוקי הבניה מתבצעות במערב העיר. אולם 80% מההריסות מבוצעות במזרחה.

"אני לא חותם על צווים להרוס בתים של יהודים, רק של ערבים".

הרב חיים מילר, (דומה להיטלר), סגן ראש עירית ירושלים – "ידיעות אחרונות", 7.2.98).

במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות, מה31.5.02, הופיע כתבה, שכותרתה :"עשיתי להם אצטדיון טדי באצמע המחנה".

הכתבה מספרת על מטורף, שגויס למילואים לורמאכט הציוני, נשלח לגנין, ובמשך 75 שעות רצופות, ללא הפסקה, (כן, שיבעים וחמש שעות, 3 ימים ו3 לילות רצופים, ללא הפסקה, כשהוא לוגם ויסקי. המטורף, כפי הניראה, עשה את צרכיו במיכנסיו, לבל יפסיד זמן יקר, שיוקדש להריסת עוד ועוד בתים,) הרס את מחנה הפליטים בזנין בטרקטור ענק, די-9, וגילח את מחנה מעל פני האדמה. המטורף לא המתין לפינוי הבתים מיושביהם, והרס אותם על יושביהם, והפך את בתיהם לקיברהם. מרוב להיטותו להרוס בתים, כמעט והרס בית שבו שהו חיילים.

לעוצמה שכזאת, של שינאה גזענית, ויצר הרס והרג, אפילו הנאצים לא היו מסוגלים להגיע. בביצוע פישעי מלחמה ומעשי זועה, רצח והרג, הריסת בתים, הפקעת אדמות ויצירת אדמה חרוכה, ישראל מתחרה בהצלחה מרובה עם אחותה הבכירה, גרמניה הנאצית, וממלכת הרשע, ארהב.

קצין בכיר בצבא הישראלי, הציע להפיק לקחים :"כיצד פעל הצבא הגרמני בגטו ורשה". (ראה פרק "תגובות", בסוף הפרק).

הערכים "ונדליסם" ו"נאציזם" אבדו את ערכיהם, התאפסו והתגמדו נוכח הערך המפלצתי החדש – "ציונות".

ידיעות אחרונות 16.3.03

"השב"כ מאיים על חולי סרטן שעבדו בדימונה"

תוכנית תחקיר שתשודר היום ב"בי-בי-סי" (ב16.3.03 ש.ל.) חושפת : עובדי הכור בדימונה, שהגישו תביעה נגד הכור, נתונים לאיומי השב"כ, שאוסר עליהם להתראיין. בתוכנית נחשף לראשונה תצלומו של ראש המלמ"ב, יחיאל חורב, שנאסר לפרסום בישראל במשך שנים.

מאת רונן ברגמן ומודי קרייטמן, כתבנו בלונדון.

השב"כ מאיים על חולי סרטן, עובדים לשעבר בכור האטומי – כך עולה מתוכנית תחקיר מיוחדת על פיתוח הנשק הגרעיני, הביולוגי והכימי בישראל, שתשודר הערב בערוץ הבריטי "בי-בי-סי".

כתבת התחקיר ניסתה לראיין עובדים לשעבר שהגישו תביעות נגד הכור, אחרי שלקו במחלות סרטן בעקבות חשיפתם לחומרים רדיואקטיביים במהלך העבודה. ברגע האחרון, אחרי שקיבלו שיחת טלפון מאיימת, נמנעו המתראיינים, ובכללם עורכי דין, מלשתף פעולה. אחד מהם, אריאל שפילר, שלא היה מודע לכך שהוא מצולם במצלמה נסתרת, אמר למצלמה מעבר לסדק שבדלת הפתוחה: "השב"כ השתיק אותי לגמרי. הם אמרו לי לא לומר מילה. מה אני יכול לעשות? הם איימו עליי שאני אגמור כמו וענונו. כמה שנים הוא כבר בכלא? 15? את רוצה שאני אלך לכלא? אני באמת רוצה לדבר".

התחקיר גם העלה את השאלה, כיצד אפשר להשתיק כל כך ארבה אזרחים במדינה המציגה עצמה כדמוקרטית. שמעון פרס, שהתראיין לתוכנית, סירב אף הוא להשיב על רוב השאלות. כמו כן התראיינו לתוכנית עורך דין אביגדור פלדמן ופרופ' עוזי אבן.

הסרט בוחן גם את השאלה כיצד הצליחה ישראל, לטענת עורכי התוכנית, לפתח ארסנל כה גדול של נשק גרעיני, ביולוגי וכימי, בלי שהעולם ינסה לאכוף עליה פיקוח כל שהוא. בסרט גם נחשפות לראשונה פניו של ראש המלמ"ב (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון), יחיאל חורב, שצילומו מעולם לא אושר לפרסום בישראל. חורב מתואר כ"איש הרע" בפרשת וענונו, שרודף אותו ושמאיים אפילו לא לאפשר לו לצאת לחופשי מישראל, אחרי שיחררו מהכלא.

חורב ניהל מלחמה ממושכת נגד התקשורת, באמצעות הצנזורה, כדי לאסור את פרסום התמונה הזו, עד שערוץ ה"בי-בי-סי" פרסם אותה לבסוף. מאבק נוסף בו הפסיד באחרונה חורב הוא נגד תא"ל (מיל) יצחק יעקוב, שהסתיים בזיכויו של יעקוב מההאשמות החמורות נגדו, ובהרשאתו רק על עבירה טכנית של מסירת ידיעות לגורם לא-מוסמך. בהכרעת הדין השמיע בית המשפט ביקורת קשה על מערכת הביטחון והפרקליטות, על שהישוו את תא"ל (מיל) יעקוב לואנונו ועל האופי הפוגע שבו נהגו ביעקב."

רונן ברגמן ומודי קרייטמן, כתבנו בלונדון, ידיעות אחרונות 16.3.03

(ציתות מלא ומדויק של ה כתבה). שבתאי לוי

המטרה הנפשעת, שהציבו לעצמם הפושעים הציונים, הפתרון הסופי של כל העמים הערבים, והשמדת המרחב הערבי כולו, מקדשת את כל האמצעים. לצורך ביציע מטרותיה הנפשעות, זקוקה המדינה הציונית נאצית לכמות אדירה של נשק להשמדה המוני, כולל נשק גרעיני, כימי ובקטריולוגי.

את הנשק להשמדה המוני צריכה מדינת ישראל ליצר, בכל מחיר. גם במחיר פגיעה קשה ואנושה בחייהם, בריאותם ועתידם של תושביה.

ואכן למען מטרה נפשעת זו, מקצצת המדינה הפושעת באכזריות בתקציבי בריאות, רווחה, חינוך, שיכון, וכל זה בא על חשבונן של החלשים.

ידיעות אחרונות 16.3.03

תוכנית תחקיר שתשודר היום ב"בי-בי-סי" (ב16.3.03 ש.ל.) חושפת : עובדי הכור בדימונה, שהגישו תביעה נגד הכור, נתונים לאיומי השב"כ, שאוסר עליהם להתראיין. בתוכנית נחשף לראשונה תצלומו של ראש המלמ"ב, יחיאל חורב, שנאסר לפרסום בישראל במשך שנים.

מאת רונן ברגמן ומודי קרייטמן, כתבנו בלונדון.

השב"כ מאיים על חולי סרטן, עובדים לשעבר בכור האטומי – כך עולה מתוכנית תחקיר מיוחדת על פיתוח הנשק הגרעיני, הביולוגי והכימי בישראל, שתשודר הערב בערוץ הבריטי "בי-בי-סי".

כתבת התחקיר ניסתה לראיין עובדים לשעבר שהגישו תביעות נגד הכור, אחרי שלקו במחלות סרטן בעקבות חשיפתם לחומרים רדיואקטיביים במהלך העבודה. ברגע האחרון, אחרי שקיבלו שיחת טלפון מאיימת, נמנעו המתראיינים, ובכללם עורכי דין, מלשתף פעולה. אחד מהם, אריאל שפילר, שלא היה מודע לכך שהוא מצולם במצלמה נסתרת, אמר למצלמה מעבר לסדק שבדלת הפתוחה: "השב"כ השתיק אותי לגמרי. הם אמרו לי לא לומר מילה. מה אני יכול לעשות? הם איימו עליי שאני אגמור כמו וענונו. כמה שנים הוא כבר בכלא? 15? את רוצה שאני אלך לכלא? אני באמת רוצה לדבר".

התחקיר גם העלה את השאלה, כיצד אפשר להשתיק כל כך ארבה אזרחים במדינה המציגה עצמה כדמוקרטית. שמעון פרס, שהתראיין לתוכנית, סירב אף הוא להשיב על רוב השאלות. כמו כן התראיינו לתוכנית עורך דין אביגדור פלדמן ופרופ' עוזי אבן.

הסרט בוחן גם את השאלה כיצד הצליחה ישראל, לטענת עורכי התוכנית, לפתח ארסנל כה גדול של נשק גרעיני, ביולוגי וכימי, בלי שהעולם ינסה לאכוף עליה פיקוח כל שהוא. בסרט גם נחשפות לראשונה פניו של ראש המלמ"ב (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון), יחיאל חורב, שצילומו מעולם לא אושר לפרסום בישראל. חורב מתואר כ"איש הרע" בפרשת וענונו, שרודף אותו ושמאיים אפילו לא לאפשר לו לצאת לחופשי מישראל, אחרי שיחררו מהכלא.

חורב ניהל מלחמה ממושכת נגד התקשורת, באמצעות הצנזורה, כדי לאסור את פרסום התמונה הזו, עד שערוץ ה"בי-בי-סי" פרסם אותה לבסוף. מאבק נוסף בו הפסיד באחרונה חורב הוא נגד תא"ל (מיל) יצחק יעקוב, שהסתיים בזיכויו של יעקוב מההאשמות החמורות נגדו, ובהרשאתו רק על עבירה טכנית של מסירת ידיעות לגורם לא-מוסמך. בהכרעת הדין השמיע בית המשפט ביקורת קשה על מערכת הביטחון והפרקליטות, על שהישוו את תא"ל (מיל) יעקוב לואנונו ועל האופי הפוגע שבו נהגו ביעקב."

רונן ברגמן ומודי קרייטמן, כתבנו בלונדון, ידיעות אחרונות 16.3.03

(ציתות מלא ומדויק של ה כתבה). שבתאי לוי

המטרה הנפשעת, שהציבו לעצמם הפושעים הציונים, הפתרון הסופי של כל העמים הערבים, והשמדת המרחב הערבי כולו, מקדשת את כל האמצעים. לצורך ביציע מטרותיה הנפשעות, זקוקה המדינה הציונית נאצית לכמות אדירה של נשק להשמדה המוני, כולל נשק גרעיני, כימי ובקטריולוגי.

את הנשק להשמדה המוני צריכה מדינת ישראל ליצר, בכל מחיר. גם במחיר פגיעה קשה ואנושה בחייהם, בריאותם ועתידם של תושביה.

ואכן למען מטרה נפשעת זו, מקצצת המדינה הפושעת באכזריות בתקציבי בריאות, רווחה, חינוך, שיכון, וכל זה בא על חשבונן של החלשים.

שבתאי לא שוכח, לא סולח, ולא מוותר!!!

עדיין אין תגובות

RSS תגובות

השארת תגובות